החלטה בתיק ת"א 6022-09

1.            עניינה של התביעה בטענת התובעת כי בעת שעברה בעמדת בידוק צבאית נפגעה מירי תועה של חיילי צה"ל, שכוון כלפי קטין שהחזיק ברובה פלסטיק, וכי כתוצאה מהפגיעה נגרמו לה שברים בברך שמאל ובעצם השוק השמאלית.

2.            לאור טענות הנתבעת בדבר היעדר חבות הוחלט לפצל את הדיון באופן שתחילת תידון שאלת החבות.

3.            בתיק הוגשו תצהירי עדות ראשית. הצדדים ויתרו על החקירות הנגדיות של המצהירים והסכימו כי ההכרעה בשאלת החבות תינתן על יסוד החומר המצוי בתיק בשלב זה.

4.            לטענת התובעת, החיילים נהגו באופן בלתי סביר ופעלו בחוסר זהירות כלפיה. עוד לטענתה, גם אם ייקבע כי החיילים פעלו בתאם לנוהלי הפתיחה באש, הרי הם לא הפעילו שיקול דעת ופעלו בניגוד למה שהיה חייל סביר נוהג, תוך שהם פותחים באש אינטנסיבית לעבר המחסום בו היו הקטין, התובעת ואחרים, ותוך שהם נוקטים במהלך בלתי מידתי ותגובה מופרזת ומוגזמת.

5.            לטענת הנתבעת עומדת לה הגנת הפעולה המלחמתית בהתאם לסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952. לחלופין טוענת הנתבעת כי הלוחמים לא התרשלו וכי הם פעלו מתוך הגנה עצמית.

הרקע העובדתי

6.            האירוע שברקע התובענה התרחש ביום 2.10.07, בעמדת הבידוק המכונה "העמדה הצלבנית", בסמוך לאזור מערת המכפלה בעיר חברון. העמדה משמשת לכניסה ובידוק של תושבים פלסטינים מכיוון ה"קסבה" לכיוון מערת המכפלה. היא ממוקמת מתחת למבנה ישן בצורת קשת בעל שני פתחים, באופן היוצר מעבר שתקרתו קשתית. העוברים בעמדת הבידוק נדרשים להיכנס בפתח אחד של המעבר ולצאת מהפתח השני. המעבר מורכב משני שערים מסתובבים ("קרוסלות") וביניהם שער מגנומטר. לאחר המעבר במגנומטר מגיע העובר אל עמדת הבידוק עצמה.

7.            מתצהירי הצדדים, מההודעות שנמסרו למשטרה ומסרטי הוידיאו שהוגשו (אשר צולמו על ידי מספר מצלמות הממוקמות באזור העמדה) עולה התמונה הבאה:

8.            ביום האמור הגיע אל העמדה צעיר כבן 17 (להלן: החשוד) וכאשר עבר במגנומטר צפצף המכשיר. החשוד ביקש להתקדם אל עבר עמדת הבידוק, אך הקרוסלה הקדמית הנעולה מנעה ממנו זאת, וחיילי מג"ב אשר איישו את העמדה הורו לו לשוב ולעבור במגנומטר. בשלב מסוים הוציא החשוד מכליו כלי נשק, אשר בדיעבד הסתבר כי היה עשוי פלסטיק, וקרא "אללה אכבר". במקביל נשמע קול נפץ, אשר בדיעבד הסתבר כי נוצר על ידי נפץ שהשליך החשוד. בתגובה פתחו הלוחמים באש כלפי החשוד, אשר נמלט בדרך בה הגיע.

9.            בשעת האירוע ניצבו בפתח המעבר המוביל לעמדה תושבים נוספים אשר התכוונו לעבור במקום. עם תחילת האירוע הם חזרו על עקבותיהם וניסו להתרחק מן המקום, אולם בעת שבוצע הירי עדיין היו חלקם בתוך המעבר המוביל אל העמדה.

10.        התובעת הצהירה כי בעת האירוע היו היא, אמה ואחותה בתוך המעבר, בין הדלת המסתובבת ובין גלאי המתכות. עם תחילת הירי פתחו במנוסה ויצאו מהשער דרכו נכנסו, כאשר התובעת הייתה האחרונה לצאת (התובעת, סעיפים 10-9 לתצהיר). מעט לאחר היציאה מהשער נפגעה התובעת מכדור ברגלה (התובעת, סעיף 11 לתצהיר).

11.        החשוד, זכריא עגלוני, נתפס ונחקר במשטרה. בחקירתו סיפר עגלוני כי רכש את רובה הפלסטיק במטרה שהשוטרים יחשבו שמדובר בנשק אמיתי וכי עשה מה שעשה משום שמאס בחייו ורצה שהשוטרים יירו בו ויהרגו אותו (שורות 17-3 בעמוד 5 להודעת עגלוני במשטרה מיום 24.10.07 - נספח 5 לסיכומי הנתבעת).

12.        המשטרה חקרה את הלוחמים שהיו מעורבים בירי. לפי החלטת פרקליטות מחוז ירושלים מיום 19.5.09, נסגר התיק מחוסר אשמה (נספח 7 לסיכומי הנתבעת).

פעולה מלחמתית

13.        סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 קובע כי " אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא-הגנה לישראל".

בעבר לא סיפק החוק עצמו הגדרה לטיבה של "פעולה מלחמתית", וההגדרה שהתגבשה בפסיקה קבעה כי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. כפי שנפסק בע"א 5964/92 בני עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 1 (2002):

"נקודת המבט מכוונת אל מהותה של הפעולה ואל הסיכון המיוחד שהיא מסבה. השאלה הינה אם הפעולה שגרמה נזק היא "פעולה מלחמתית". "עליך לבחון את הפעולה - לא את המלחמה"...

כך, למשל, אופייה הלחימתי של הפעולה המכוונת כנגד אויב (בין צבא מאורגן ובין גופי טרור) המבקש לפגוע בחיילים הוא שעלול ליצור את הסיכון המיוחד המצדיק הענקת חסינות למדינה...

הנה-כי-כן, במתן תשובה לשאלה אם פעולה היא 'מלחמתית' יש לבחון את כל נסיבות האירוע. יש לבדוק את מטרת הפעולה, את מקום האירוע, את משך הפעילות, את זהות הכוח הצבאי הפועל, את האיום שקדם לה ונצפה ממנה, את עוצמת הכוח הצבאי הפועל ואת משך האירוע. כל אלה זורקים אור על אופיו של הסיכון המלחמתי המיוחד שהפעולה גרמה".